קדיתא היא אוצר טבע. היא ארץ ישראל הישנה. היא טראסות ועצי זית. היא נוף הרים. היא חיים פשוטים.
סקרים של רשות העתיקות מעידים כי בקדיתא קיימת השתמרות הטובה ביותר בגליל העליון של שרידי חקלאות מסורתית הררית קדומה.
התיישבות רציפה מתקופת הברזל השאירה טראסות רבות רושם וחבל ארץ ירוק מלא עצי פרי ואדמה פורייה לגידולים חקלאיים.
קדיתא, מלשון 'קדישא' מזכירה את תקופת התנאים שחיו באדמת המקום וציוני מקום קבורתם מעטרים את הכפר. חיים ויטאל בספר שער הגלגולים כתב:
כאשר תגיע במקום שנכנס בין שני הרים, הר אחד לימין והר אחד של כפר כדיתא לשמאל
תמנה כמו מאה אמות רחוק משם, ותמצא מישור אחד קטן ובו אילני זיתים, כמו עשרים אילנות.
ושם יש חפירה אחת עמוקה לאורך הדרך, עשויה מחמת מימי הגשמים היורדין דרך שם בימי החורף.
כיום, התושבים חיים בכפר בהתמזגות עם הטבע ומקיימים אורח חיים אקולוגי, מפתחים את הסביבה ברוח המקום ומשמרים את הקיים בתחזוקה מתמדת.