Menu
Menu
היסטוריה ואופי המקום
קדיתא היא אוצר טבע. היא ארץ ישראל הישנה. היא טראסות ועצי זית. היא נוף הרים. היא חיים פשוטים.
סקרים של רשות העתיקות מעידים כי בקדיתא קיימת השתמרות הטובה ביותר בגליל העליון של שרידי חקלאות מסורתית הררית קדומה.
התיישבות רציפה מתקופת הברזל השאירה טראסות רבות רושם וחבל ארץ ירוק מלא עצי פרי ואדמה פורייה לגידולים חקלאיים.
קדיתא, מלשון 'קדישא' מזכירה את תקופת התנאים שחיו באדמת המקום וציוני מקום קבורתם מעטרים את הכפר. חיים ויטאל בספר שער הגלגולים כתב:
כאשר תגיע במקום שנכנס בין שני הרים, הר אחד לימין והר אחד של כפר כדיתא לשמאל
תמנה כמו מאה אמות רחוק משם, ותמצא מישור אחד קטן ובו אילני זיתים, כמו עשרים אילנות.
ושם יש חפירה אחת עמוקה לאורך הדרך, עשויה מחמת מימי הגשמים היורדין דרך שם בימי החורף.
כיום, התושבים חיים בכפר בהתמזגות עם הטבע ומקיימים אורח חיים אקולוגי, מפתחים את הסביבה ברוח המקום ומשמרים את הקיים בתחזוקה מתמדת.
נוף התרבות של חקלאות מסורתית קדומה מצטייר מכל זווית שמביטים בקדיתא. שיפולי ההרים ומדרונות הטראסות מספרות על חקלאות ענפה שהתקיימה בכפר במשך שנים ארוכות.
לפי עדויות ארכיאולוגיות עד 1948 התקיים בקדיתא התיישבות רציפה בת 3,500 שנים, ב1981 עלה הגרעין הראשון בהובלת תמר הר זהב ליישב את קדיתא לאחר שקיבל את הסכמת המדינה להקים מצפה באדמות היישוב.
המפה לקוחה מסקר בריטי מ1898
לא הרבה השתנה ב3,500 שנים האחרונות בקדיתא. הקצב נשאר של פעם, רק בזכות שאחת לכמה זמן עוברת מכונית אפשר להזכר שאנחנו בשנות האלפיים.
הכפר עדיין לא מחובר לתשתיות, אין דרך סלולה כבכל היישובים, אין תאורת רחוב ותחושת הטבע הפראי מתגברת על הכל.
